מיזם טורבינות רוח במרחב מועצת מגידו

Presentasjon om: "מיזם טורבינות רוח במרחב מועצת מגידו"— Utskrift av presentasjonen:

1 מיזם טורבינות רוח במרחב מועצת מגידו
עיקרי תפיסה ומשמעויות י"ב-תשרי-תשע"ט

2 נקודות המבט סטאטוס ייצור חשמל על בסיס רוח בעולם;
אנרגיית רוח בהקשר מדיניות האנרגיה בישראל; בחינת כדאיות ההקמה במרחב מגידו: תפיסה מתודולוגית. עיקרי שיקולים. איך להמשיך ? י"ב-תשרי-תשע"ט

3 סטאטוס בעולם (1) אנרגיית רוח - כמו אנרגיית השמש - הינה אנרגיה נקייה לחלוטין. נעדרת לגמרי פליטות גזי חממה ומזהמים איזשהם. עובדות מרכזיות חשובות: בשנים האחרונות, היקף הספק מותקן של מערכות ייצור על בסיס רוח גדל בכ – 25% בממוצע בשנה! בעולם כולו, ההספק מותקן על בסיס רוח גדל בשנים מ – 000MW6 ל - MW !!!! מכאן קפץ ל –MW בשנים (מטורף...). 60% מההספק המותקן הינו במדינות ה – OECD . מתוך זה, למעלה מ – 2/3 מותקנים בגרמניה ובספרד. י"ב-תשרי-תשע"ט

4 סטאטוס בעולם (2) נתח כושר הייצור בעולם המבוסס על רוח הינו כ – 0.8%. אולם – הנתח במדינות מסוימות גדול בהרבה מכך. צפוי לגדול לכ – 2.7% ב ולכ – 4.5% ב – (תחזיות IEA ) מה כל זה בא להגיד ? יש ערך, לייצור ברוח, על פי תפיסת מדינות שונות, בסביבות שונות; יש שונות רבה בין מדינות שונות, בשל הבדלים בתכונות המרחב, תכונות קלימטולוגיות, והראייה הסביבתית והחברתית-פוליטית. בגרמניה, דנמרק, ספרד, ופורטוגל - יש ממש "חגיגה". מגמת גידול ברורה בעולם. מדינה שיעור כושר ייצור ברוח (%) שנת 2007 גרמניה 4.9 ספרד 7.7 ארה"ב 0.6 הודו 1.1 דנמרק 13.4 סין 0.1 פורטוגל 6.0 אנגליה י"ב-תשרי-תשע"ט

5 סטאטוס בעולם (3) התקנת מערכות רוח מחייבת תמיכה וסובסידיה ממשלתית. בארה"ב התקינו תמרוץ באמצעות הפחתת מס ייצור (PTC ), שמשך זמן רב לא סייעה לקדם את שוק הרוח בארה"ב. כעת מנשבות בארה"ב "רוחות חדשות" (תרתי משמע) בתחום זה. מערכים כי באיחוד האירופי נתח כושר הייצור ברוח יעמוד בשנת על 14%, כאשר הגידול עד אז בהספק מותקן על רוח יהווה 60% מכלל הגידול. באירופה – הצפי הוא כי כ – 27% מכושר הייצור ברוח יהיה ע"י התקנת טורבינות בים (Offshore installations ). צפויה ירידה במחירי התקנה Offshore . י"ב-תשרי-תשע"ט

6 בעיות תפעוליות מוכרות וקשות
החיסרון הבולט ביצור חשמל מרוח (כמו גם משמש) הינו אי היציבות ביצור, דבר שיש לו השפעה שלילית על מערכת החשמל. אי יציבות זו מקורה בכך שעוצמת וכיוון הרוחות משתנים בתדירות ובפתאומיות. אין גם כל מתאם בין הזמנים בהן נושבות הרוחות לשיאי הביקוש לחשמל. בעיות אלו אופייניות במידה רבה גם לייצור על בסיס סולארי. י"ב-תשרי-תשע"ט

7 דרכי פתרון הבעיות בעולם
ישנם ובתכנון מספר פתרונות בעולם לבעיית אי היציבות באספקה ולחסרים בשעות השיא והם: אגירת אנרגיה בדרכים שונות (אנרגיה שאובה; טכנולוגיות צבירה; דחיסת אוויר); תכנון ובנית תחנות כוח המוסקות בגז [בעיקר טורבינות גז במחזור פתוח] אשר מסוגלות לעקוב אחרי שינויים מהירים ביצור שנגרמים כתוצאה משינויים פתאומיים במשטר הרוחות. "רשת חכמה" (דורשת קשר מחשובי לכל צרכן, התקנת מונים חכמים ואמצעי מיתוג בבתים וכמובן מערכת מחשוב מתוחכמת שתפקח על כל התהליך. י"ב-תשרי-תשע"ט

8 בקיצור: מה צריך בשביל אנרגיית רוח ?
בקיצור: מה צריך בשביל אנרגיית רוח ? שטח נדרש פֶּר מגה-ואט מותקן - גדול מאוד. עם זאת – "תלוי איך סופרים".... ותלוי במשטר הרוחות באופן חזק. שטח קרקע זמין עוצמת רוחות ומשכן לאורך היום; מספר "ימי רוח" חזקים בשנה; מידת מִתְאָם עם זמני שיא ביקוש. משטר רוחות מתאים המדינה חייבת לתת תמריצים: מס; מחיר מובטח לקוט"ש גבוה מהשוק; גביית "מסי פחמן" מהיצרנים הפוסיליים. תמיכה רגולטורית י"ב-תשרי-תשע"ט

9 אנרגיית רוח בהקשר מדיניות האנרגיה בישראל
ממשלת ישראל החליטה זה מכבר להגשים עד על יעד נתח של 10% מאנרגיות מתחדשות . מקורות מתחדשים רלוונטיים בישראל הם בעיקר שמש ורוח. בטווח הארוך, אין ערך גדול בהסתפקות ב – 10%. צפוי בוודאות כי המדינה תשאף לשיעורים של כ – 25-30% בטווחי זמן של 2030 – 2035. המחסומים העיקריים כיום בפני הטמעת מערכות ייצור מתחדשות: כסף. קרקע ! י"ב-תשרי-תשע"ט

10 אבחנות מרכזיות בתחום מדיניות האנרגיה הישראלית - סוגיית הכסף
אבחנות מרכזיות בתחום מדיניות האנרגיה הישראלית - סוגיית הכסף בטווח הקרוב לפחות - הקוט"ש מרוח יקר יותר. זו אינה בעיה אסטרטגית: המדינה מעוניינת צמצום פליטת מזהמים וגזי חממה ולכן נכונה לשלם פרמיה למי שאינו פולט אותם. מתחייבת נקיטת גישה רגולטורית המבטיחה את היזם - כפי שננקט כבר בתחום הסולארי. י"ב-תשרי-תשע"ט

11 אבחנות מרכזיות בתחום מדיניות האנרגיה הישראלית - סוגיית הקרקע (1)
אבחנות מרכזיות בתחום מדיניות האנרגיה הישראלית - סוגיית הקרקע (1) גידול חזוי בביקושים לחשמל - אדיר ! יש להבטיח מענה לכל דורש בכל רגע סך כושר הייצור המותקן חייב להיות שווה לשיא הביקוש + עתודה טכנית. ישראל תמשיך ככל הנראה להיות "אי חשמלי" כל כושר הייצור המותקן הנ"ל חייב להיות בתוך שטחה. עפ"י מיטב ההערכות, סך כושר הייצור המותקן לקראת שנת 2030 יצטרך להיות לפחות כפול מזה של היום (כ –GW 26) מכאן - המדינה הולכת ומתקרבת למצוקת קרקע רצינית ביותר לאנרגיה. תידרש להקצאת מרחבי קרקע גדולים לייצור אנרגיה. י"ב-תשרי-תשע"ט

12 אבחנות מרכזיות בתחום מדיניות האנרגיה הישראלית – סוגית הקרקע (2)
אבחנות מרכזיות בתחום מדיניות האנרגיה הישראלית – סוגית הקרקע (2) אם משטר הרוח באזורי התקנת טורבינות אינו מבטיח כי בשעת שיאי ביקוש יש רוח בעוצמות גבוהות (וזאת יש לבדוק) כי אז הקמת טורבינות הרוח איננה תורמת כמובן דבר לפתרון מצוקת הקרקע. לא רק זאת: מתקני ייצור על רוח צורכים הם עצמם כמות שטח גדולה מאוד לקוט"ש מותקן. לכן – במקרה זה התרומה הפוטנציאלית היחידה של מיזם טורבינות הרוח הינו בצמצום פליטות גזי חממה ומזהמים נמוכים. י"ב-תשרי-תשע"ט

13 אבחנות מרכזיות בתחום מדיניות האנרגיה הישראלית (3)
אבחנות מרכזיות בתחום מדיניות האנרגיה הישראלית (3) על מנת שתהיה משמעות לאומית להקמת חוות רוח, צריך כמובן שנתח כושר הייצור על בסיס רוח יהיה משמעותי. פרויקט המוצע במרחב מגידו הינו בהספק כ – 100 מגה-וואט. הספק זה מהווה פחות מ – 0.5% מן הצורך ב – 2030, אך מעט פחות מ – 1% מהיקף כושר הייצור כיום. כשלעצמו זה אמנם שיעור נמוך לכאורה; אבל בהצטברות עם חוות רוח נוספות שתתפרסנה במדינה כולה, וכולל אולי חוות בתוך הים וכן חוות ברמת הגולן , הרי נתח הרוח יכול להתקרב לכ – 4-5% מהצורך ב – 2030, נתח לא זניח כלל. יש לומר עם זאת - כי עיקר הערך כאן הוא לאומי ולא אזורי! הערך האזורי הינו בעיקר בהקשר התדמיתי. י"ב-תשרי-תשע"ט

14 בחינת כדאיות הקמת מערכות אנרגיית רוח במרחב מועצת מגידו: עקרונות
בחינת כדאיות הקמת מערכות אנרגיית רוח במרחב מועצת מגידו: עקרונות ישנם שני "בעלי עניין" (Stakeholders) מרכזיים: הציבור המתגורר במרחב מועצת מגידו; כלל אזרחי מדינת ישראל. יזם הפרויקט התכנית חייבת להיות בעלת תועלות משמעותיות לשני בעלי העניין הראשונים, תוך איזון הוגן בעלויות (סביבתיות, חברתיות וכלכליות) שתושרינה עליהם בגין הפרוייקט. אשר לבעל העניין השלישי: הוא חייב רק להרוויח. י"ב-תשרי-תשע"ט

15 תמהיל תועלות וחלוקתן בין "בעלי העניין"
מיתוג תדמיתי-לאומי ; הפחתת זיהום מקומי בעתיד; נוף "מיוחד" (*) יתרונות ייצור חשמל מקומי; יתרונות כלכליים כלשהם. רווחים עסקיים: ישירים; עקיפים (*) האם הערך הנופי חיובי או שלילי? זו שאלת מפתח. מדינת ישראל מועצת מגידו היזמים הפחתת פליטות גזי חממה; הפחתת זיהום אוויר (נמוך); מיצוי קרקע לפיתוח כושר ייצור חשמל בישראל; חיזוק העצמאות האנרגטית הלאומית. י"ב-תשרי-תשע"ט

16 "עלות" מרכזית: ההשלכות הנופיות תצפיתיות
יש מצבים בהם פריסת התרנים נתפסת בעלת ערך נופי חיובי, ויש שהיא נתפסת בעלת ערך שלילי גבוה. (בעולם חלוקות הדעות...) הערך הכולל יהיה תלוי במספר גורמים: מספר הטורבינות וגובהן; הרווחים ביניהן; מיקומן: בגלעין; או באזור החיץ. ריחוק מנתיבי תנועה. אפיונים שונים של המרחב; המשמעות הנופית-תצפיתית של החיבור לרשת הולכת החשמל עשוי להיות מצב שבו הערך הוא חיובי או ניטרלי בעיני נוכחים חולפים (כלל אזרחי המדינה), אבל שלילי בעיני תושבים במרחב המועצה. יותר מכך: תיתכן דיפרנציאציה ערכית גם בין קבוצות שונים בתוך אוכלוסיית מרחב המועצה, בשל מרחק שונה מהטורבינות שלהן. י"ב-תשרי-תשע"ט

17 קבלת ההחלטה בנושא טורבינות הרוח במרחב
עיקרי התהליך: בניית מודל שקלול של ערכי ההשלכות השונות, בראיית שני בעלי העניין המרכזיים. שיתוף נציגי ציבור בשיפוטים הערכיים המתחייבים. הערכים החיוביים, בראייה אזורית ולאומית הנגזרים מחזון ביו-ספרי הערך הנופי הכולל י"ב-תשרי-תשע"ט

18 עיקרי שיקולים מנקודת ראות המועצה
ההשלכה הנופית-תצפיתית איזה ערך לייחס לכך במונחי הקהילה המקומית. השוואה לאופציה סולארית האם המיזם מתנגש עם האופציות להקים מיזמים סולאריים? ובמידה שכן – מה עדיף ? התרומה בראייה לאומית היש ערך ממשי בראי ההתפתחות בישראל של האנרגיות המתחדשות בטווח הארוך. הוגנות חברתית האם יש כאן היבטים של חוסר הוגנות = פגיעה בציבורים מסוימים תמורת ערך לאחרים ? הערך התדמיתי איזה משקל מיוחס לתרומה לדימוי המועצה כפועלת לקידום ערכי סביבה לאומיים. ו - אולי שכחנו משהו ? י"ב-תשרי-תשע"ט

19 איך להמשיך ? השלמות מידע חשוב ורלוונטי (פירוט בהמשך);
לצורך קבלת ההחלטות הנכונות מתבקשים מספר צעדים: השלמות מידע חשוב ורלוונטי (פירוט בהמשך); בניית המודל מיישם המתודולוגיה המוצעת: חשבון עלות-תועלת רחב , תוך איזון בין "בעלי העניין". שמיעת חוו"ד ציבור; מסמך מדיניות מתאים מסכם. י"ב-תשרי-תשע"ט

20 מידע נדרש משטר רוחות מפורט; תרגום להיקפי ייצור צפויים ברמה שנתית כוללת ובזמני שיא ביקוש. ניתוח שיטתי של השלכות נופיות וקרקעיות שונות - כולל החיבור לרשת (האם ניתן תת-קרקעי?). המודל הרגולאטורי-כלכלי הצפוי - הצעדים להבטחת יציבות ובטחון עסקי ליזם. ניתוח אופציות הייצור הסולארי במרחב מגידו – בעיקר מערכות פוטו-וולטאיות מבוזרות ומרוכזות. י"ב-תשרי-תשע"ט

21 תחזית צריכת חשמל בתרחישים השונים
צריכת החשמל צפויה לגדול פי שניים עד פי שלושה ב- 20 השנים הבאות י"ב-תשרי-תשע"ט