זרקור על תופעות בולטות בשוק המט"ח בישראל

Presentasjon om: "זרקור על תופעות בולטות בשוק המט"ח בישראל"— Utskrift av presentasjonen:

1 זרקור על תופעות בולטות בשוק המט"ח בישראל
זרקור על תופעות בולטות בשוק המט"ח בישראל בנצי שרייבר החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בנק ישראל מרץ 2010

2 שוק מט"ח שוק המט"ח: ניתוח מ- 4 זוויות שונות
גורמים גלובליים לעומת מקומיים גורמים מבניים לעומת גורמים קצרי טווח שוק מט"ח הטעמים של שחקנים\סקטורים וחשיפותיהם מבנה שוק המט"ח המקומי (microstructure) גורמים גלובליים: התנהלות הדולר בעולם, מחזורי עסקים בעולם בכלל וסחר עולמי בפרט, ריביות וסיכונים בעולם לעומת גורמים מקומיים: מחזור העסקים בישראל, ריבית מקומית (פערי ריבית), תנודתיות, אינפלציה מקומית וכו' גורמים מבניים: חשבון שוטף + השקעות ישירות => חשבון בסיסי, חוב חיצוני, פריון, סביבת אינפלציה וכו' לעומת גורמים קצרי טווח: פערי ריבית, סיכון תנודתיות (סת"ג), מחזורי עסקים, אינפלציה וכו' חשיפות וטעמי השחקנים: השוק מורכב מסקטורים\שחקנים שונים בעלי טעמי השקעה שונים (אורך זמן ההשקעה, היקפים וחשיפות). המוטיבציה של השחקנים שונה (ריאלי: יצואנים ויבואנים, משקיעים מוסדיים, מתווכים פיננסיים (בנקים וחלק מהחברות הפיננסיות), תו"ח, משקי בית, ספקולנטים). הטעמים משפיעים על החשיפות של השחקנים\סקטורים מבנה שוק המט"ח : הכוונה לגודלם היחסי של השחקנים (ריכוזיות), רמת התחרות בשוק בין עושי השוק, תהליך קביעת השער וכדומה כל אלו משפיעים על השערים והיקפי המסחר בשוק המט"ח ואף מושפעים מהם סימולטנית ברמה מסוימת 2

3 גורמים מבניים לעומת גורמים קצרי טווח
שוק מט"ח גורמים גלובליים: התנהלות הדולר בעולם, מחזורי עסקים בעולם בכלל וסחר עולמי בפרט, ריביות וסיכונים בעולם לעומת גורמים מקומיים: מחזור העסקים בישראל, ריבית מקומית (פערי ריבית), תנודתיות, אינפלציה מקומית וכו' גורמים מבניים: חשבון שוטף + השקעות ישירות => חשבון בסיסי, חוב חיצוני, פריון, סביבת אינפלציה וכו' לעומת גורמים קצרי טווח: פערי ריבית, סיכון תנודתיות (סת"ג), מחזורי עסקים, אינפלציה וכו' חשיפות וטעמי השחקנים: השוק מורכב מסקטורים\שחקנים שונים בעלי טעמי השקעה שונים (אורך זמן ההשקעה, היקפים וחשיפות). המוטיבציה של השחקנים שונה (ריאלי: יצואנים ויבואנים, משקיעים מוסדיים, מתווכים פיננסיים (בנקים וחלק מהחברות הפיננסיות), תו"ח, משקי בית, ספקולנטים). הטעמים משפיעים על החשיפות של השחקנים\סקטורים מבנה שוק המט"ח : הכוונה לגודלם היחסי של השחקנים (ריכוזיות), רמת התחרות בשוק בין עושי השוק, תהליך קביעת השער וכדומה כל אלו משפיעים על השערים והיקפי המסחר בשוק המט"ח ואף מושפעים מהם סימולטנית ברמה מסוימת 3

4 סביבת שוק המט"ח בישראל - גורמים מבניים: החשבון הבסיסי (חשבון שוטף + השקעות ישירות נטו)
קו המגמה – פולינום מדרגה שלישית. מקדם המתאם בין שער החליפין להשקעות ישירות נטו = ולחשבון הבסיסי = לשנים החל מ ישראל נמצאת במקום אחר על פי החשבון השוטף והוא המרכיב העיקרי בחשבון הבסיסי.

5 סביבת שוק המט"ח בישראל - גורמים מבניים: חוב חיצוני נטו
קו המגמה – פולינום מדרגה שלישית. החל מ ישראל נמצאת במקום אחר על פי החוב החיצוני נטו – משקף התחייבויות פחות נכסים. המתאם עם שע"ח מאז 2003 = 0.8

6 סביבת שוק המט"ח בישראל - גורמים קצרי טווח:
פער ריביות וסיכון (ינואר 2007 = 100) מדד שע"ח חושב כשיעורי שינוי ופער הריביות והסת"ג בנקודות אחוז. שע"ח תנודתי יותר מפערי הריביות והסת"ג והוא יוסף ב- 10% מינואר הסת"ג עלה בעיקר בסוף 2008 – תחילת 2009 יחד עם הורדת הריבית הנמרצת בארץ. מקדם המתאם בין מדד שע"ח ופערי הריביות = -0.7 ועם הסת"ג = -0.3.

7 גורמים גלובליים לעומת מקומיים
שוק מט"ח גורמים גלובליים: התנהלות הדולר בעולם, מחזורי עסקים בעולם בכלל וסחר עולמי בפרט, ריביות וסיכונים בעולם לעומת גורמים מקומיים: מחזור העסקים בישראל, ריבית מקומית (פערי ריבית), תנודתיות, אינפלציה מקומית וכו' גורמים מבניים: חשבון שוטף + השקעות ישירות => חשבון בסיסי, חוב חיצוני, פריון, סביבת אינפלציה וכו' לעומת גורמים קצרי טווח: פערי ריבית, סיכון תנודתיות (סת"ג), מחזורי עסקים, אינפלציה וכו' חשיפות וטעמי השחקנים: השוק מורכב מסקטורים\שחקנים שונים בעלי טעמי השקעה שונים (אורך זמן ההשקעה, היקפים וחשיפות). המוטיבציה של השחקנים שונה (ריאלי: יצואנים ויבואנים, משקיעים מוסדיים, מתווכים פיננסיים (בנקים וחלק מהחברות הפיננסיות), תו"ח, משקי בית, ספקולנטים). הטעמים משפיעים על החשיפות של השחקנים\סקטורים מבנה שוק המט"ח : הכוונה לגודלם היחסי של השחקנים (ריכוזיות), רמת התחרות בשוק בין עושי השוק, תהליך קביעת השער וכדומה כל אלו משפיעים על השערים והיקפי המסחר בשוק המט"ח ואף מושפעים מהם סימולטנית ברמה מסוימת 7

8 השפעת המטבעות הגלובליים על השינויים בשער השקל\דולר - פירוק לרכיב גלובלי ולרכיב מקומי
הרכיב הגלובלי בשיעור השינוי של שער החליפין שקל\דולר הוגדר כממוצע משוקלל של שיעור השינוי של 12 המטבעות בעלי מחזורי המסחר הגדולים ביותר בעולם לעומת הדולר הסיבה: ערכו של הדולר בעולם נקבע בעיקר מול מטבעות גלובליים אלו לפיכך, הרכיב המקומי-שאריתי הוא ההפרש בין שיעור השינוי בשער השקל\דולר לשיעור השינוי ברכיב הגלובלי הרכיב הגלובלי הנו אקסוגני למשק הישראלי (משפיע על השקל אך לא מושפע ממנו) ואילו הרכיב המקומי הנו אנדוגני–שאריתי (משפיע ומושפע) הפירוק מתאים למשקים קטנים ופתוחים כדוגמת ישראל ובעזרתו ניתן לחשב את ממוצע השינויים בשער השקל\דולר ואת התנודתיות (סטיית תקן של השינויים)

9 השפעת המטבעות הגלובליים על השינויים בשער השקל\דולר – הדגמת מתודולוגית הפירוק
משקלות 12 המטבעות העיקריים לפי מחזורי מסחר מול הדולר באחוזים (על פי BIS 2007) : DKK KOR SIG MEX NZL SKR CAD AUD CHF GBP JPY EUR 0.9 1.1 1.2 1.3 1.9 2.8 4.3 6.8 6.9 15.2 16.8 37.6 הפירוק נבדק על ידי הוספת רכיב גלובלי לשקילויות הפופולאריות במט"ח (PPP, ו- UIP) ובעזרת פרוצדורות סטטיסטיות שונות (OLS, GARCH וכדומה) לתקופה 1/1993 – 12/2009 הרכיב הגלובלי היה מובהק בכל המבחנים הסטטיסטיים התרומה הממוצעת לשינוי בשער השקל\דולר (מקדם ברגרסיות) נעה בין 0.2 ל- 0.3 כל המטבעות שמחזור המסחר היומי שלהם מול הדולר היה הגבוה ביותר (עד 1% מסך המסחר הכולל) הוספת הרכיב הגלובלי ברגרסיות השונות תרמה למובהקות הכוללת של הרגרסיות ושיעור התרומה היה יציב – בין 0.2 ל- 0.3

10 פירוק השינויים המצטברים בשער השקל\דולר לרכיב גלובלי ומקומי ונקודות מפנה בשער השקל\דולר: / - 12/2009 (1/08 = 100) הרכיב הגלובלי די מתואם עם שע"ח שקל\דולר. נקודת המפנה הראשונה בשע"ח שקל\דולר התרחשה עם הגדלת הרכישות היומיות מ- 25 מיליוני דולר ל- 100 מיליונים. באותו יום החלה מגמת התחזקות בשער הדולר בעולם (רכיב הגלובלי) בעוד שהרכיב המקומי ממשיך לרדת. רק באוקטובר (להמן ברוזרס) התחיל הרכיב המקומי-שאריתי לעלות אף הוא ושער השקל\דולר פוחת. נקודת המפנה השנייה בשער השקל\דולר סיימה את מגמת ההתחזקות של הדולר בעולם כאשר הרכיב המקומי-שאריתי מגיב בפיגור.

11 שוק מט"ח מבנה שוק המט"ח המקומי (microstructure)
גורמים גלובליים: התנהלות הדולר בעולם, מחזורי עסקים בעולם בכלל וסחר עולמי בפרט, ריביות וסיכונים בעולם לעומת גורמים מקומיים: מחזור העסקים בישראל, ריבית מקומית (פערי ריבית), תנודתיות, אינפלציה מקומית וכו' גורמים מבניים: חשבון שוטף + השקעות ישירות => חשבון בסיסי, חוב חיצוני, פריון, סביבת אינפלציה וכו' לעומת גורמים קצרי טווח: פערי ריבית, סיכון תנודתיות (סת"ג), מחזורי עסקים, אינפלציה וכו' חשיפות וטעמי השחקנים: השוק מורכב מסקטורים\שחקנים שונים בעלי טעמי השקעה שונים (אורך זמן ההשקעה, היקפים וחשיפות). המוטיבציה של השחקנים שונה (ריאלי: יצואנים ויבואנים, משקיעים מוסדיים, מתווכים פיננסיים (בנקים וחלק מהחברות הפיננסיות), תו"ח, משקי בית, ספקולנטים). הטעמים משפיעים על החשיפות של השחקנים\סקטורים מבנה שוק המט"ח : הכוונה לגודלם היחסי של השחקנים (ריכוזיות), רמת התחרות בשוק בין עושי השוק, תהליך קביעת השער וכדומה כל אלו משפיעים על השערים והיקפי המסחר בשוק המט"ח ואף מושפעים מהם סימולטנית ברמה מסוימת 11

12 מבנה שוק מט"ח: פילוח לפי סקטורים ומכשירים פיננסיים
שוק המט"ח הוא העמוק והנזיל מבין השווקים הפיננסים בישראל כמו בעולם, רובו הגדול מתנהל מעבר לדלפק (OTC) סקטורים עיקריים הפועלים בשוק מעבר לדלפק: (1) משקי בית, (2) בנקים מסחריים, (3) גופים ממשלתיים (בעיקר בנק ישראל בתקופות בהן התערב במסחר), (4) חברות פיננסיות, (5) תו"ח, (6) משקיעים מוסדיים ו- (7) הסקטור הריאלי (יצואנים ויבואנים) מכשירים פיננסיים עיקריים: (1) ספוט, (2) עסקאות אקדמה (forward), (3) עסקאות החלף (swap), (4) אופציות רכש (call) ומכר (put) ו- (5) אופציות אקזוטיות מטבעות עיקריים (מספר עסקאות): דולר (76%) ויורו (13%) יש שוק אופציות קטן בהיקפו בבורסה בת"א ויש שוק יחסית חדש מחוץ לישראל (off shore) שאין בידינו עדיין מידע עליו

13 משקל השחקנים והמכשירים הפיננסיים בכל התקופה
 הסקטור\המכשיר ספוט עסקאות אקדמה (forward) עסקאות החלף (swap) אופציות סה"כ משקי בית 0.6 0.2 0.5 2 בנקים 4.7 3.5 4.1 2.0 14 חברות פיננסיות 4.6 2.3 4.3 1.5 13 תושבי חוץ 8.8 6.5 33.8 54 משקיעים מוסדיים 0.7 0.8 0.9 0.1 3 חברות ריאליות 5.5 3.0 1.4 3.1 25 17 45 12 98 דומיננטיות של תושבי חוץ הפועלים בעיקר בסוואפים. אין השפעה ישירה על שער החליפין. תושבי ישראל פועלים בעיקר בספוטים ובפורוורדים.

14 הטעמים של שחקנים\סקטורים וחשיפותיהם
שוק מט"ח הטעמים של שחקנים\סקטורים וחשיפותיהם גורמים גלובליים: התנהלות הדולר בעולם, מחזורי עסקים בעולם בכלל וסחר עולמי בפרט, ריביות וסיכונים בעולם לעומת גורמים מקומיים: מחזור העסקים בישראל, ריבית מקומית (פערי ריבית), תנודתיות, אינפלציה מקומית וכו' גורמים מבניים: חשבון שוטף + השקעות ישירות => חשבון בסיסי, חוב חיצוני, פריון, סביבת אינפלציה וכו' לעומת גורמים קצרי טווח: פערי ריבית, סיכון תנודתיות (סת"ג), מחזורי עסקים, אינפלציה וכו' חשיפות וטעמי השחקנים: השוק מורכב מסקטורים\שחקנים שונים בעלי טעמי השקעה שונים (אורך זמן ההשקעה, היקפים וחשיפות). המוטיבציה של השחקנים שונה (ריאלי: יצואנים ויבואנים, משקיעים מוסדיים, מתווכים פיננסיים (בנקים וחלק מהחברות הפיננסיות), תו"ח, משקי בית, ספקולנטים). הטעמים משפיעים על החשיפות של השחקנים\סקטורים מבנה שוק המט"ח : הכוונה לגודלם היחסי של השחקנים (ריכוזיות), רמת התחרות בשוק בין עושי השוק, תהליך קביעת השער וכדומה כל אלו משפיעים על השערים והיקפי המסחר בשוק המט"ח ואף מושפעים מהם סימולטנית ברמה מסוימת 14

15 איתור פעילות סקטוריאלית חריגה בשוק המט"ח
לסקטורים השונים מוטיבציות שונות (השקעה לט"א, הגנות על תזרימי מזומנים, ספקולציה וכו') ולכן מאפייני השקעה שונים בדקנו האם סקטור מסוים שינה התנהגות בימי מסחר חריגים (למשל, תנודות חדות בשער) בהשוואה לשאר הימים (ימים נורמאליים) ראשית, עקבנו אחר משתני השוק הבאים: (1) השינוי היומי בשער השקל\דולר (בערך מוחלט), (2) סטיית התקן הגלומה (סת"ג) (3) הפער בין שער ספוט גבוה לשער ספוט נמוך ביום מסחר יום מסחר הוגדר כחריג לפי משתני השוק דלעיל אם 2 מתוך 3 משתני השוק הצביעו על חריגותו הגדרת החריגות: מעל אחוזון 90 מההתפלגות (סה"כ 50 ימים חריגים לכל משתנה שוק). המתאם בין המשתנים לא עלה על 0.3. סה"כ נמצאו 30 ימים חריגים מתוך 497 ימי מסחר שבחנו (כ- 6%) מהתצפיות.

16 איתור ימים חריגים על פי 3 משתני שוק
מתוך 497 ימים 30 סומנו כחריגים והם התרכזו ברובם מאוקטובר 2008 עד מאי 2009

17 איתור פעילות סקטוריאלית חריגה: רכישות נטו בימים שהוגדרו כחריגים לעומת ימים נורמאליים (ממוצע יומי, מיליוני דולרים) 467 ימים נורמאליים 30 ימים חריגים כל התקופה 497 ימים יצואנים 58- 76- יבואנים 46 51 חברות פיננסיות 14- *11 12- תושבי חוץ 4 **77- 2- מוסדיים 7- 8- משקי בית 11- 13- * מובהק ברמת מובהקות של 95%; ** מובהק ברמת מובהקות של 99%

18 רכישות נטו של הסקטורים העיקריים בשוק המט"ח (ממוצע יומי, מיליוני דולרים) - בימי ייסוף
467 ימים נורמאליים 30 ימים חריגים סך כל התקופה 497 ימים מספר ימי ייסוף 187 17 204 יצואנים 44- 64- 46- יבואנים 57 74 58 חברות פיננסיות 19- 26 15- תושבי חוץ 35- -139 43 - מוסדיים 16- -27 17 - משקי בית 7- 5- 7 - יבואנים הגדילו רכישות בימים חריגים (ניצול רמות שערים נוחות) בדומה להתנהגותם בימים חריגים של פיחות (כשהקטינו רכישות). חברות פיננסיות שינו כיוון (בשונה מימים חריגים של פיחות – בהם לא שינו התנהגות). תו"ח ובעוצמה פחותה המוסדיים מכרו בייסוף בהיקפים נרחבים. מסקנה: תו"ח בעיקר אך גם מוסדיים פעלו עם מגמת השער (רכשו בפיחות חריג ומכרו בייסוף חריג) וחברות פיננסיות פעלו כנגד מגמת השער. למרות שהשער והכמויות נקבעים סימולטאנית, אין להסיק שהם הגורמים לחריגות אלא רק לחשוד בכך.

19 רכישות מט"ח של בנק ישראל והשתקפותן במאזן התשלומים
במהלך גדלו הרזרבות של בנק ישראל בכ- 31 מיליארדי דולר ההשתקפות של השינוי ביתרת הרזרבות (בקירוב = רכישות המט"ח של בנק ישראל) במאזן התשלומים תראה כך (מיליארדי דולרים): 2008 2009 מצטבר סה"כ השינוי ברזרבות 14.2 16.8 31.0 חשבון בסיסי (חשבון שוטף + השקעות ישירות נטו) 5.7 9.5 15.2 חשבון שוטף 2.1 7.2 9.3 השקעות ישירות נטו 3.6 2.3 5.9 השקעות פיננסיות ואחרות (טווח קצר) 8.5 7.3 15.8 - מזה בנקים 7.1 4.7 11.8 - מזה מוסדיים -1.3 -8.6 -9.9 הגידול החד בחשבון השוטף ובחשבון הבסיסי שראינו בתחילת המצגת תומך בשקל לאורך זמן (לחץ מבני) והוא מסביר מחצית מרכישות המט"ח של בנק ישראל (אין כמעט השפעות נוספות של ריבית ופעילות ממשלתית אחרת על השינוי ביתרת הרזרבות במהלך התקופה שכן הן מקזזות אחת את השניה). המחצית השניה היא ההשקעות הפיננסיות (מניות ואגחים בבורסות וכו') והאחרות (פיקדונות, אשראים וכדו'). הבנקים החזירו פיקדונות מחו"ל בעיקר ב על רקע המשבר והחשש מקריסת בנקים כדי למכור מט"ח לבנק ישראל. המוסדיים הגדילו מאוד רכישות ב כחלק מהאסטרטגיה לצאת לחו"ל ולגוון את תיק ההשקעות שלהם. האם תופעות אלו הגדילו גם את החשיפה לשער החליפין ? - מאז"ת לא מספר את כל הסיפור (למשל, פורווארד לא נספר במאז"ת)

20 רכישות המט"ח של בנק ישראל והשתקפותן במאז"ת
רכישות המט"ח של בנק ישראל בוצעו מול הבנקים עם זאת, הבנקים לא הגדילו את חשיפותיהם למט"ח בשל פעילות חוץ מאזנית שאינה נתפסת במאזן התשלומים עיקר הירידה בפוזיציה המאזנית הייתה משיכה מפיקדונות בחו"ל ומפיקדונות מט"ח בבנק ישראל שנוטרלה בפעילות חוץ מאזנית. 20

21 רכישות המט"ח של בנק ישראל והשתקפותן במאז"ת - המשך
המוסדיים מגדילים בשנים האחרונות את השקעותיהם בחו"ל בעקביות ב קצב הגידול פחת בעקבות משבר הסאב-פריים לאחרונה החלו המשקיעים המוסדיים לגדר את השקעותיהם מסיכון שע"ח שיעור ההשקעה בחו"ל והחשיפה למט"ח של המשקיעים המוסדיים לאחר ההפסדים בשנים שעברו מייסוף המטבע המוסדיים מגדרים השקעותיהם כנגד סיכון ייסוף שע"ח. 21

22 שוק מט"ח סיכום 2008-2009 בשוק המט"ח מבניים לעומת גורמים קצרי טווח:
חשבון בסיסי וחוב חיצוני נטו היו מתואמים עם מגמת שע"ח. התנהלות שע"ח בטווח הקצר היתה מתואמת עם פער הריביות אך פחות עם הסת"ג גלובליים לעומת מקומיים: התפתחות הדולר בעולם השפיעה משמעותית על שער השקל\דולר שוק מט"ח חשיפות וטעמים של שחקנים עיקריים: תו"ח וחברות פיננסיות שינו התנהגות בימים חריגים. תו"ח פעלו בעיקר עם מגמת הייסוף וחברות פיננסיות כנגד מגמת הייסוף. הבנקים והמוסדיים שמרו על חשיפה נמוכה למרות פעילותם המאזנית המשמעותית מבנה שוק המט"ח המקומי: תו"ח הגדולים ביותר והם מרבים להשתמש בעסקאות החלף (swap) ללא השפעה ישירה על השער. המקומיים משתמשים בעיקר בספוט ועסקאות אקדמה

23 תודה רבה 23